כיצד מייצרים צמיגים? 

ממה מורכבים צמיגים?

אבל ראשית, מהם חומרי הגלם מהם מורכבים הצמיגים. צמיגים מורכבים הן מחומרים טבעיים (גומי טבעי) והן מחומרים סינטטיים. כריסטופר קולומבוס, שגילה את אמריקה בשנת 1492, גילה גם משהו נוסף, את "העץ הבוכה", כפי שכונה על ידי האינדיאנים. לימים, הפך העץ הזה לפריצת הדרך בכל הקשור לייצור צמיגים. העץ, שנקרא Hevea, שמקורו בברזיל, שימש עבור ייצור הרכב הראשון בסוף המאה ה – 19 והיווה הבסיס לגומי הטבעי, שמשמש עד היום לייצור צמיגים ובעל חשיבות רבה בתעשיית הצמיגים בכל רחבי העולם. כיום, בעקבות ייצור הולך וגובר של צמיגים ורכבים בכלל, הגומי, המופק מעץ זה איננו מספיק ולכן נעשה שימוש גם בגומי סינטטי, חומר דמוי גומי, המיוצר משילוב של פחם, נפט, גז טבעי ואציטלן. גומי סינטטי זה הינו מרכיב מרכזי בתעשיית הרכב והצמיגים העולמית.

תהליך ייצור הצמיגים

צמיגים, כאמור, עשויים מגומי טבעי ומגומי סינטטי. ייעודם של צמיגים אלה משפיע על בחירת החומר, בו ישתמשו (סינטטי או טבעי). כשמדובר במכוניות פרטיות, למשל, עבור ייצור צמיגים אלה, ייעשה שימוש בגומי סינטטי. עבור רכבי משא, ייעשה שימוש בגומי טבעי, ואילו עבור רכבי שטח או רכבי 4X4 ייעשה שימוש גם בגומי סינטטי וגם בגומי טבעי. חומרים נוספים, הלוקחים גם הם חלק בתהליך ייצור צמיגים אלה, הם בדי הטקסטיל, גלילי חוטי פלדה וכן כימיקלים שונים, דבקים מסוגים שונים, גופרית, חומרי צבע ועוד. לאחר בחירת הגומי המתאים לייצור צמיגים אלה (בהתאם לייעודו, כאמור) מכינים את התערובת, ממנה עשוי הצמיג, על ידי ערבוב הגומי עם פיח שחור ותוספים שונים., כמו מעכבי חמצון, מעכבי סידוק, מאיצי הדבקה, שרפים, מרככים ועוד ועוד. כל אלה אחראים על חוזקם ועמידותם של צמיגים אלה. לאחר שהתערובת מוכנה, מעוצבת התערובת ליריעה ארוכה באמצעות מכונת חיתוך מיוחדת, אותה מקררים באמבט מים בתהליך איטי ומבוקר. יריעת צמיגים אלה מועברת לאחת מתוך שתי תחנות אפשרויות, כשבאחת משנים את צורתה והופכים אותה לסוליה במרקמה, ואילו בשנייה נעשית פעולה דומה אולם באופן שונה במעט. כל זאת נקבע בהתאם לייעודם של צמיגים אלה. לאחר כמה תהליכים נוספים, מתחיל שלב בניית הצמיג, בו מקבצים את כל מרכיביו השונים של הצמיג ומגיעים אל השלב הסופי, אל תחנת ייצור צמיגים אלה לכדי צורה כמעט סופית. בניית הצמיג הסופי יכולה להיעשות בשתי דרכים. על פי הדרך הראשונה מולבשות שכבות צמיגים אלה על תוף מיוחד ונכבשות על ידי מכבש מיוחד לקבלת צורתם הסופית. בדרך השנייה, מורכבות על תוף שכבותיו הפנימיות של הצמיג ובאמצעות תהליכי דחיסה וניפוח מעניקים להן את צורתו המוכרת של הצמיג. כל אחד משלבים אלה נעשה באופן ידני בשילוב של מערכות אוטומציה שונות. בשלב הסופי, תהליך הגיפור, מכניסים את הצמיג שהתקבל אל מכבש מיוחד ובתהליך של חום ולחץ הופכים אותו לאלסטי. לאחר מכן מטביעים עליו את צורתו המוכרת, את חריציו, את הכתובות המופיעות על דופנותיו וכדומה.